לדירקטור סמכויות רחבות ואחריות כבדה לעתיד ולגורל החברה, כאשר כל פועלו חייב להיות בתום לב ובשקיפות, באמצעות קבלת החלטות קריטיות בתוך סבך של גורמים- בין אם רגולטוריים, מימוניים, תאגידיים או סביבתיים.

נקודת המוצא בדיני תאגידים היא כי התפקיד המרכזי של הדירקטורים בחברה (ונושאי משרה בכירים בפרט), הוא לייצג את ענייניהם של בעלי המניות בשקיפות, להתוות קווי מדיניות לחברה ולפקח כי מתנהלת לפיהם.

סעיף 261 לחוק החברות, מסדיר את החובות העיקריות המוטלות על הדירקטור, בעת מילוי תפקידו: 

• Duty of Care (חובת זהירות) המחייבת אותו לפעול ברמת מיומנות שבה היה פועל כל דירקטור ו/או נושא משרה סביר אחר באותן נסיבות. כמו כן, ישנן חובות אישיות המחייבות אותו להתפטר מתפקיד ולפנות לערכאות נדרשות, ככל וישנו חשש להפרת חובה כאמור.
   

• Fiduciary Duty (חובת אמונים) המחייבת אותו לפעול בתום לב ולטובת החברה בלבד, תוך הימנעות מניגוד עניינים, הימנעות מתחרות עם החברה ו/או ניצול הזדמנויות עסקיות של החברה על מנת להשיג טובת הנאה אישית. 
   

• Financial Obligations (חבות כספית) שתוטל עליו לטובת אדם אחר על פי קביעת פסק דין ו/או פסק בורר שאושר ע"י בית המשפט.

אחד ממנגנוני ההגנה העיקריים עבור אותם נושאי משרה, היא עריכת פוליסת ה- D&O מדויקת לחשיפות והפעילות העסקית של החברה.
מטרתה הינה שיפוי נושאי המשרה המכהנים בחברה (או שכיהנו בעבר), בגין נזק פיננסי שנגרם לצדדים שלישיים בעקבות "מעשה שלא כדין" (wrongful act) במסגרת תפקידם כמקבלי החלטות "בכירים" בחברה (מנכ"ל, משנה למנכ"ל, סמנכ"ל כספים וכו').